מיכאל בבל

היה הייתה ישראל... או מדינת החזון האחרונה

שונות

russian english

19-20.9.2015 - ניסיון התנקשות

ב-19.9.2015 ב-22:02 צלצל טלפון:

- אני בקשר למודעה. אתה משכיר יחידת דיור?

- כן. מי אתה? - שאלתי.

- אתה מדבר רוסית? - הזר עבר לרוסית.

- כן, - עניתי ושאלתי: - אתה לומד?

אני משכיר לזוגות צעירים יחידת דיור. אין להם שום דבר מלבד אושר שלהם. הם רוצים לחיות בנפרד מהוריהם. בדרך כלל חתן לומד, וכלה עובדת, כדי לתמוך במשפחה. כך בשכונה שלנו.

- שמי שלמה, אני עובד, מחפש דירה בשבילי, - אמר הזר.

כזה אפשרי רק אם הגיע מרוסיה. שכונה שלנו לא בשבילו.

- מאיפה אתה?

שאלה זו היא עיקרית בשבילי. במודעה כתוב שאני משכיר לזוג צעיר. ורק ממקומיים. כך רציתי למנוע את הגעתם של צ'יקיסטים. ולאנשים מובן שבעל דירה לא רוצה אנשים אקראיים מהרחוב.

כמה ימים קודם בא זוג צעיר.  על השאלה העיקרית שלי בטלפון אמרה הצעירה במעורפל על כתובתם, ושהם רוצים לעבור קרוב יותר להורים. אבל אם ההורים גרים לידי, כן אותה כתובת גם שלה - אז למה למלמל.

המודעה שלי לא מפריעה לצ'יקיסטים לבוא, אבל עוזרת לי.

את הצ'יקיסטית  עניינה לא המטבח, אלא כיצד נראה את המרפסת הפתוחה שלי לסוכה. במרפסת זו הבטחתי להתחלק איתם בסוכות הבא, היא מאחורי הדלת הסגורה, אפתח בשבילם רק בחג. אבל בסוכות, שבעוד כמה ימים, יש להם סוכה - אז למה לדאוג כיצד ייראה סוכה בעוד שנה! אך המטבח צריך היום. וכשהראיתי את המקלחת והסברתי, כיצד להשתמש, והראיתי על חלון קטן, רק החלון עניין את הצ'יקיסטית , והיא רצתה לראות לאן החלון יוצא.

צ'יקיסטים חקרו את הדירה, כדי שאויב העם לא יתעורר טבעי מאוד בבוקר.

אך שלשום הגיעו שתי נשים. אחת, עם תינוק בזרועותיה, אמרה שמבניין חמש. ועל השאלה, מה השם, אמרה במלמול "קלנר". היא עם התינוק ליוותה את חברה עם יציבה של קצינה. הקצינה היתה מקבלת את הזכות לשכור את הדירה כחברה של תושב מקומי. הקצינה, ברשותי, צילמה בשביל חתן והתאמצה לתפוס גם אותי בתמונה. רק הן יצאו, התקשרה עוד חברה אחת של קצינה, היא עוזרת לה לבחור דירה, ועכשיו היא עומדת ליד בניין אחד-עשר, והיא עובדת במרכז תרבותי מקומי. שתי תכונות המצחיקות אלו היו נותנים לה זכות לבקר בדירתי. ובא, מפני ששתי הצ'יקיסטיות לא הכל חקרו או לא כל החיפושים חיברו.   

אחרי עזיבתן, ביררתי, שאין משפחה כזו בבניין חמש.

אחרי ביקורים של צ'יקיסטים אלה ב-8.9.2015 וב-17.9.2015 נשארו שלושה מספרי טלפון: 052-7684575 ,052-7170330 ,052-7668579.

על השאלה העיקרית שלי הזר שלמה השיב:

- אני מרחוב פרנקפורטר. ומה שמך?

אף אחד לא שואל את שמו של הבעל. רק זה מספיק גם בלי השאלה העיקרית שלי.

- מיכאל בבל, - אמרתי.

- אז אני מכיר אותך! - הזר שמח. - אנו מברכים לשלום.

את מי אני לא מברך לשלום!

- אני מתפלל במשכן שרגא, - הודיע הוא לי.

זה ליד הכביש, בצד השני ממני.

- אך אני מתפלל בשערי תבונה, - הודעתי לו.                                           

זה ליד הבית שלי. שנים רבות אני כבר לא מתפלל במשכן שרגא.

שם, זאת אומרת, אנחנו מברכים לשלום.

-  נכון, בזמן אחרון אתה לא היית פה, - הזר אישר את השתייכות שלו למקום הזה.

בזה הרדימו את הערנות שלי.

גם טלפון שלו לא נייד כמו לכל צ'יקיסטים לפני-כן, אלא עם המספר המקומי 02-5861237. לפי מספרו אפשר למצוא בית.

בזה גם היו מרדימים.   

אבל המספר של טלפון כזה - ראיה במקרה של הישרדותי.

אז היו בטוחים בהצלחתם.

לא, זה לא רציני. 

לשלמה, דובר רוסית, לא להעלם על ידי שטיפה, את הטלפון הקבוע עם מספרו של שכונת רמות לא לזרוק לבור-שפכין.

זו עבודה גסה להציג, שכל התנקשויות בי - ברורים של רוסים  משהם.

כלומר, הפרובוקציה במהפך.

זו ויש שלטון קג"ב, שיכולים הכל.

- אז אני אבוא אליך, - הוא הציע, - אהיה בעוד חמש-עשרה דקות.

- טוב, - הסכמתי.

- איך למצוא אותך? - הוא שאל.

- תתקרב לחנות, אני אצא אלך, - הצעתי.

ונזכרתי, שעכשיו בלילה כל אור שם רק ממחשבים מאחורי זכוכיות של חנות.

תיקנתי את עצמי במהירות:

- תתקרב לשערי תבונה, אני אצא אלך.

כל בית-כנסת מנצנץ, מסביב אנשים.

הוא הבין שאני נבהל.

- מה הכתובת שלך? - הוא שאל בתקיפות.

הוא יודע את הכתובת, אבל צריך לשמוע את זה ממני כדי לבוא לדלת שלי.

אני נקבתי את הכתובת ורציתי לחזור להזמנה לשערי תבונה, אבל הוא מייד ניתק את טלפון, כלומר, הסכמנו, שהוא יבוא אלי.

אני לא מיהרתי כה משהו בלתי נסלח. כתבתי משהו ויצאתי אבל לא בבת אחת. אמרתי לבתי, לא לפתוח לאף אחד. והתקשרתי אליו, כדי להזכיר שהפגישה בשערי תבונה.

הוא לא ענה, הוא מייד רץ מהבית עם הטלפון הקבוע. לתפוס בדרך אותי, אם אני אברח.

הבית יכול להיות שכן, או אפילו שלי.

השם הציל אותי מהטיפשות הבלתי נסלחת. לא נתן לו להספיק.

אני ברחתי מעצמי, משום שהייתי יכול, בדפיקה רגועה הראשונה, לפתוח את הדלת.

מחושך לילה ליד ביתי ועד לבית הכנסת, הגעתי לשערי תבונה - המקום הבהיר הומה.

בית הכנסת יפה, גבוה, מדרגות רחבות חגיגות מובילות ללובי המרווח, הדלתות-כניסה   וסביב הדלתות - הכל עשוי זכוכית.

מאחורי הזכוכיות אלה, הסתכלתי על האזור המואר בחזית בית הכנסת.

בערך ב-10:35 התקשרתי למשטרה, מספר 100. טלפון היה תפוס, אבל זה היו שריקות אחרות - תדירות וקצרות. בתוך שנים רבות של תלונות טלפוניות למשטרה לא היה כך אף פעם. מעת לעת התקשרתי שוב, היה תפוס. צ'יקיסטים לא נתנו לי להתקשר למשטרה.

מפני ששלמה היה ליד דלת שלי.

בהתנקשות בי ב-2003 היו אותם שריקות.

התקשרתי לבני, הוא חי עם משפחתו בבית הסמוך. הסברתי לו בקיצור מה קורה וביקשתי לבדוק, מה עם הטלפון במשטרה. מהר הוא התקשר, שאפשרי להשיג בטלפון.

התקשרתי וקיבלתי דרך. כנראה, שלמה כבר לא ליד דלת, וצ'יקיסטים לא היו מפריעים לי להתקשר.

דיברה איתי מרכזנית. אמרתי לה שהטלפון היה תפוס. היא אמרה שזה לא יכול להיות. התחלתי לספר לה על מה שקורה איתי ונקבתי המספר הטלפון 02-5861237, וביקשתי לברר מה הטלפון הזה. היא סירבה. ניסיתי להסביר, למה הפושעים השתמשו בטלפון קבוע ולא בנייד, כמו בהתנקשויות אחרות בי. היא אמרה לי להתקשר למספר 110.

התקשרתי. משיבון הסביר לי, כי במקרים דחופים יש צורך להתקשר למספר 100. לאחר מכן הצטרפה מרכזנית. חזרתי בשבילה על כל, מה שסיפרתי במספר 100. נקבתי מספר הטלפון 02-5861237 וביקשתי לברר, מה הטלפון הזה. היא סירבה. אמרתי, שברחתי מהבית ועומד בבית הכנסת. היא שאלה, האם אני מפחד. אמרתי, שמפחד. היא הבטיחה לשלוח את הניידת.

לאחר זמן רב התקשר שוטר מהניידת ושאל, איפה אני. הסברתי לו שאני ברחוב סולם יעקב, בבית הכנסת שערי תבונה. סביב מספר בתי כנסת, מגרש משחקים לילדים ושטח דשא גדול.

לאחר זמן מה שוב התקשר שוטר ואמר, שהם לא יכולים למצוא את המקום הזה.

התקשרתי למספר 100 ושאלתי את מרכזנית, מה הם השוטרים, שלא יכולים למצוא. אמרה, שאין לה קשר עם הניידת. הזכרתי לה על הטלפון של שלמה. אמרה, שזה יטופל.

שוב התקשר שוטר של ניידת, אמר, שהם ליד בית-הכנסת משכן שרגא והזמין אליהם.

אני סירבתי. צ'יקיסטים לא פעם היו מזמינים אותי לצאת בלילה לכביש רחב, חשוך וריק מאדם.

ב-24:02 התקשר שלמה מהטלפון שלו 02-5861237:

- אני שוכר את הדירה אצלך?

הוא לא שאל אותי ,אלא היה מצטדק מול מישהו שעמד לידו. היה מדבר בעצבנות.

תפסו אותו.

על זה אני חשבתי מאוחר יותר, כאשר רשמתי את האירוע.

- הוי, עזוב אותי ! - עניתי בגסות וכיביתי את הטלפון.

נשאר לחכות ולהגיע לשוטרים בניידת, שמתגלגלת בדרכים ברמות.

כבר שעה וחצי אני שוטטתי בפינות שונות של בית-הכנסת הענק. היתי עולה לקומה השנייה, כדי שלא יהיו נשמעים שיחות הטלפון שלי. בשעות מאוחרות אלה שם היו עשרות לומדי תורה. שאלו אותי, מה קורה. לאחד אמרתי שהיה ניסיון התנקשות בי, לאחר אמרתי שמחכה למשטרה.

יותר מאוחר אמרו לי שהמשטרה הגיעה. ירדתי להם במדרגות הראשיות.

השניים עם רובים ואישה צעירה.

הם ידעו משהו מהמשטרה שלהם, משהו ממני, כל עוד שחיפשו, כיצד לעבור בנסיעה, ודיברנו בטלפון.

אני עוד פעם ביקשתי למצוא את הכתובת לפי הטלפון 02-5861237.

מראש קפץ החוצה, שתפסו את שלמה.

הראשון של ניידת אמר שיטפלו בזה, ושאל, מה קורה עכשיו. אמרתי, שאני לא יודע, מה בבית שלי. וביקשתי ללוות. הוא הסכים.

בתוך כל הערב לא נזכרתי להתקשר לבתי. לא חשבתי, שמשהו יקרה. נו, ידפוק בדלת וייצא לעזוב. לכן, כאשר פתחתי דלת, צעקתי לבתי: "הכל בסדר?" לא שאלתי אותה: מה היה? מהחדר שלה היא ענתה, שהכל בסדר.

הראשון ברכב ציוה לסגור טוב את הדלת, והם עזבו.

רק אחרי-כן שאלתי את הבת: מה היה?

על דפיקה הראשונה של שלמה, בתי ניגשה לדלת ושתקה. הדפיקות חזרו, אבל בקול רם ולא הפסיקו. אחר-כך גברו עד שאון.

בתי נבהלה ושאלה:

- מי זה?

- שלמה, - אמר הזר, ודרש: - איפה מיכאל?

- אולי הוא מחכה לך ליד חנות, - ענתה בתי.

בחוץ נעשה שקט, אבל אחרי כמה דקות שאון חזר על עצמו.

- אולי הוא מחכה לך בחנות התחתונה, - אמרה בתי.

שוב נעשה שקט, ואחרי כמה דקות שוב שאון.

- פתחו את הדלת! - דרש הזר.

- הוא לא ציוה לפתוח, - אמרה בתי.

- איפה הוא? - דרש הזר.

 - אני לא יודעת, איפה הוא. - אמרה בתי והציע: - אני עכשיו אתקשר אליו.

היא צלצלה פעמיים. תפוס.

- אני פעמיים התקשרתי ותפוס, - היא אמרה לדלת.

מאחורי הדלת היה שקט.

לחוות לה כזה!

זה היה, כאשר לא יכולתי להתקשר למשטרה.

ועל טלפון שלי לא היה רואה, שמתקשרים מבית, אחרת אני הייתי מתקשר מיד.

התיישבתי למחשב כדי להקליד את האירוע.

התקשר הראשון ברכב, האם יש חדשות.

מסרתי לו את סיפורה של בתי וביקשתי לשים לב על הטלפון. הוא הרגיע, שבזה יטפלו.

עוד לא נזכרתי, שתפסו את שלמה.

רק במהלך ההקלטה חזר אליי, ששלמה תפוס.

נו כן, זו ברורים של רוסים  משהם. וקריין יעבור למזג האוויר. 

ואין בזה ספרים, צ'יקיסטים, קג"ב.