מיכאל בבל

היה הייתה ישראל... או מדינת החזון האחרונה

שונות

russian english

2-3.12.2007 - רצח ילנה בבל

איך רצחו אהובתי כדי עשיית שפטים עם אויב העם.

מכתב להנהלת בית-החולים "שערי צדק". 28.9.2008.  

"ב-3.11.2007 נפטרה אשתי בבית-החולים.

ב-2.11.2007 אני ישנתי בכורסה ליד מיטתה ובעמוד השחר פתחתי עיניים. על פניה היתה מסכת חמצן, והיא נשמה בכבדות. ליד ברז החמצן עמדה אחות המחלקה. אחרי זה עברה שעה בערך. קמתי כרגיל לבדוק כיצד יושבת המסכה על פניה ואיזה לחץ של החמצן. ראיתי שברז החמצן סגור והכדור לא "רוקד". ראשה וחזה של אשתי היו מתרוממים קשה ונופלים.

רצתי לאחות, כמעט צעקתי בשקט רדום: "את סגרת את ברז החמצן?"

היא שתקה, ולא ענתה לי אף מילה. חיכה ממני את מעשה, שבית משפט יקרא כפלילי.

סיפרתי לאישה שישבה בפרוזדור אחרי הדלפק. היא ענתה לי שצריך לפנות לאחות בכירה.

התחלתי לחפש אותה ותוך זמן-מה היא הגיעה. סיפרתי לה על המקרה, וביקשתי לקבל את תלונתי. בפנים שלה ראיתי אי-רצון לקבל את תלונתי.

בזמן הזה הגיע רופא תורן. סיפרתי לו את הכל. הוא הלך לחדר האחיות. אך אני הייתי שואל עוד אנשים, איך עלי להגיש את התלונה בשעות כאלה מוקדמות. הרופא התורן אמר, שהוא כבר כתב את התלונה.

כעבור שנה, ב-24.9.2008, ביקרתי את מחלקה, שבה נפטרה אשתי. קמתי בפרוזדור, אך עוברת בסמוך אחות, אשר נתקה את חמצן. הבטתי ישר עליה, אך היא הבטה ישר קדימה.  

איזו תגובה היתה מצד הנהלת בית-החולים על מעשיה של אותה אחות, ששמה אורה (ברוסית סווטה)?"

מכתב מנהלת הסיעוד למנהל הכללי של בית החולים. 10.11.2008.

"בסיום הטיפול הסיעודי האחות סגרה בטעות את ברז החמצן במקום את ברז האינהלציה ומיד עם צאתה מהחדר הבעל העיר לה על כך והיא חידשה את אספקת החמצן באופן מיידי".

מכתב מנהל הכללי של בית החולים. 19.11.2008.

"אני מתנצל על הטעות שכאמור תוקנה וכפי שהוסבר לך לא היה בה בכדי לסכן את אשתך. האירוע תוחקר והופקו לקחים ראויים". 

מכתב לשר הבריאות. 11.12.2008.

"ב-3.11.2007 נפטרה אשתי בבית-החולים "שערי צדק". ב-2.11.2007, בשעה המוקדמת של הבוקר, אחות ניתקה את זרם החמצן למסכת החמצן שעל פני אשתי. הרופא התורן קיבל במקום את תלונתי.

חלפה כמעט שנה, אולם לא שמעתי מאיש שום התייחסות לעניין.

ביקרתי במחלקה, שבה נפטרה אשתי, וראיתי שם אותה האחות, כשהיא עדיין עובדת בבית-החולים .

שלחתי מכתב להנהלת בית-החולים, שבו שאלה: "איזו תגובה היתה מצד הנהלת בית-החולים על מעשיה של אותה האחות?"

עברה שנה, ענו אחרי מכתבי הנוסף. בתשובה יש מילים: "בסיום הטיפול הסיעודי האחות סגרה בטעות את ברז החמצן במקום את ברז האינהלציה ומיד עם צאתה מהחדר הבעל העיר לה על כך והיא חידשה את אספקת החמצן באופן מיידי". 

אך הרי בתלונתי: "אני ישנתי בכורסה ליד מיטתה ובעמוד השחר פתחתי עיניים. על פניה היתה מסכת חמצן, והיא נשמה בכבדות. ליד ברז החמצן עמדה אחות המחלקה. אחרי זה עברה שעה בערך. קמתי כרגיל לבדוק כיצד ישבת המסכה על פניה ואיזה לחץ של החמצן. ראיתי שברז החמצן סגור והכדור לא "רוקד".

תלונתי לא על הטעות, אלא על הרג".

מכתב למבקר המדינה. 11.12.2008.

"הנדון: תלונתי לשר הבריאות על ניתוק זרם החמצן לאשתי בידי אחות בבית-החולים "שערי צדק". הגשתי תלונה לשר הבריאות על העניין הנדון.

לשר פניתי אחרי שחיכיתי שנה לתשובת בית-החולים, אשר קרא להרג "טעות".

אולם, כיון שמניסיוני אני יודע שאין השר משיב על תלונות שאני מגיש, ואחר-כך הוא טוען שלא קיבל את תלונתי, ובסוף הוא טוען שהתלונה אינה מובנת לו, וכדי שלא לבזבז שנה נוספת (למשל תיק מס' 374813), וכיון ששרים ממהרים להחליף מקום ישיבה לכורסות אחרות, אני פונה ישירות למבקר המדינה באופן דחוף לפתוח בחקירה על ההרג".

מכתב מבקר המדינה. 21.12.2008.

"הנדון: מכתבך מתאריך 11.12.2008 בעניין משרד הבריאות.

מכתבך העברנו את מכתבך לטיפולו של פרופ' >...<, כדי שיבדוק את טענותיך וישיב לך במישרין".

מכתב שר הבריאות. 22.12.2008.

"פנייתך הועברה לבדיקת הגורם המקצועי בהנהלת המרכז הרפואי "שערי צדק". עם גמר בירור פנייתך תענה מטעמם ישירות".   

מכתב שר הבריאות. 30.12.2008.

"פתחנו בבירור התלונה ועם תום הבירור נודיעך ממצאינו. ברצוני ליידע אותך, כי מטבע הדברים, לעיתים, הבירור עשוי להמשך זמן רב".

מכתב למבקר המדינה. העתק לשר הבריאות. 22.7.2009.

הנדון: בדיקה ארוכה ללא הגבלת זמן של שר הבריאות בתלונתי על רצח אשתי בבית-חולים "שערי צדק".

שר הבריאות על תלונתי על רצח אשתי ב-3.11.2007 בבית-חולים "שערי צדק" הודיע לי 30.12.2008, שהתחיל את הבדיקה וש"הבירור עשוי להמשך זמן רב". עברו שבעה חודשים. בשביל נפטר - אפס. בשביל חי - זמן רב".

מכתב מבקר המדינה. 26.8.2009.

הנדון: תלונתך על משרד הבריאות בעניין עיכוב בטיפול בתלונה. נציבות תלונות הציבור פתחה בבירור תלונתך, וזאת בהתאם להוראות הפרק השביעי לחוק מבקר המדינה".

מכתב למבקר המדינה. 3.11.2009.

"הנדון: רצח ילנה בבל בבית-חולים "שערי צדק". ב-3.11.2009 עברו שנתיים מיום רציחתה".

מכתב משרד הבריאות, נציבות קבילות הציבור. 14.12.2009.

"הנדון: תלונתך מתאריך 28.9.2008. הצוות הסיעודי במחלקה מכיר בטעות שנעשתה כשברז החמצן שנסגר".

למבקר המדינה, לשר הבריאות, להנהלת "שערי צדק". 24.5.2010.

קג"ב ההוא הודה, שרצח מיליונים. הודה גם על מעשים קטנים יותר, למשל, ניסיון להרעיל את הסופר וויינוביץ'.

קג"ב הזה לא כזה: לא הודה במעשים קטנים, למשל, רצח ילנה בבל. לא הודה ולא יודה, שרצח אלפים.

ואם נתפס, קורא למעשי רצח - "טעויות". ומגן על "טעויות" במעשי רצח חדשים.

אך זו לא היתה טעות.

בשעות הבוקר המוקדמות בחדר בית החולים פקחתי את עיני וראיתי את האחות ההיא ליד ברז החמצן. היא קפאה על מקומה, לא התנועעה. היא לא ראתה את עיני הפקוחות, אבל הכורסה המתקפלת, שבה ישנתי, חרקה נורא.

כך היא עמדה. זמן רב. כל זמן שאני לא ישנתי.

כעבור שעה קמתי והתקרבתי לברז החמצן. הוא היה סגור.

מא היא עשתה בחושך ליד ברז?

כדי לראות את מדידות של מכשיר, שעון, מדליקים את האור הקטן לידם.

זאת לא טעות".

סוף מכתב.

עושים פרובוקציה לאויב העם ברצח קרובים שלו.

טעות משלו ברצח ילנה בבל קג"ב יגן ברצח מיכאל בבל.